ועדת החוקה החלה היום (רביעי) לדון בהצעת החוק הממשלתית שנועדה לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין.

סמכות בימ"ש עוגנה לראשונה במשפט הישראלי בפס"ד יששכרוב בו נקבע כלל פסילה "יחסי" הקובע כי לבית המשפט יש סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. מאז התחדד והתפתח הכלל בפסיקה.

הוועדה מיזגה להצ"ח הממשלתית, שתי הצעות חוק פרטיות של הח"כים שרן השכל ואופיר כץ שנועדו אף הן לעגן את כלל פסילת הראיות, בתנאי שנוסחן יוכפף לנוסח הממשלתי.

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "המאבק בתופעות הפשיעה מחייב את כולנו לתת את דעתנו על תופעות חמורות של פשיעה בוודאי בתחום האלימות, וכולנו עדים למתרחש ברחובות אך גם על תופעות אחרות המכרסמות בחוסן החברתי. דווקא בעידן בו הרשות השלטונית מחריפה צעדיה במאבק באלימות, יש צורך לחדד את ההקפדה על זכויות נאשמים בהליך הפלילי. אלו מהלכים שאין ביניהם סתירה אלא שאמורים להשתלב זה בזה במדינה דמוקרטית. הבית הזה הוא המכריע ובתוך מערכת האיזונים והקולות שראוי שיישמעו, גם קולן של רשויות אכיפת החוק ושל נפגעות ונפגעי העבירה צריך להישמע. הצ"ח הממשלתית לא מבקשת להתרחק רבות מנוסחאות האיזון שכבר נמצאות בפסיקת בימ"ש עליון. יחד עם זאת אין ספק בחשיבות עיגון אותם מבחנים בחקיקה. גם אם נוצרות דוקטרינות בדרך של הלכה פסוקה מגיע הרגע שראוי לעגנן בספר החוקים שהוא המקור הראשון והעיקרי למשפט בשיטה שלנו. התהליך מתכתב עם הפסיקה אך לאו דווקא מאמץ אותה במלואה. הדיאלוג בין הרשות השופטת לבית המחוקקים חשוב. פעולתו של המחוקק נעשית כך שהפסיקה היא נקודת הפתיחה ויועלו נקודות איזון שונות".

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

שר המשפטים גדעון סער: "אנחנו ימים ספורים לפני תזכיר חוק יסוד זכויות במשפט שהוא מהלך רחב לעיגון חלק מהזכויות הללו במעמד חוקתי, מהלך שלא קרה כבר 30 שנה ומעלה באופן טבעי שאלות על היקף הזכויות והאיזונים. העבודה בדרגים המקצועיים של המשרד הסתיימה השבוע וזה יגיע אליי בתחילת השבוע הבא לדיון ואני מקווה שאוכל להביא את החוק לכנסת עוד במושב החורף הזה".

הוא פירט את גלגולי הצעת החוק: "פסלות ראיה הוא נושא בעל חשיבות עקרונית גדולה מאוד. הוא לא מעגן רק זכויות אזרח, אלא את העיקרון החשוב שעל פיו הרשויות צריכות לפעול בגדרי החוק, הוא חלק מתפיסה של הליך הוגן. הוא מגן על שורה של ערכים. עיגון הדוקטרינה הזו בחקיקה, כמו שעיגנו את הדוקטרינה של הגנה מהצדק ביוזמתי בכנסת ה-17. אף פעם לא היה קל לעגן בחקיקה זכויות של חשודים ונאשמים. בתקופת הממשלה הקודמת שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן לא התלהב לתמוך בהצעה הזאת, בהתחלה היא נדחתה ולאחר מכן קיבל החלטה שלא הייתה מתואמת איתי להעביר את הצעת החוק להתייעצות עם הוועדה לסדר דין פלילי וראיות שהיא ועדה מייעצת לשר בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל. בסופו של דבר קיבלה הוועדה המלצה לעגן בחקיקה. היו דעת רוב ודעת מיעוט- הפרקליטות, המשטרה והיועמ"ש נטו יותר לתמוך בדעת המיעוט. דעת המיעוט גידרה את שיקול הדעת של בית המשפט ותיחמה אותו בסוג מסוים של שיקולים ודעת הרוב פתחה שיקול דעת יותר רחב לבית המשפט בבואו להחליט האם מן הראוי לפסול ראיה כזאת או אחרת שהושגה שלא כדין".

עוד אמר כי "היו גורמים שהיו מעדיפים שהדבר הזה לא יעוגן בחקיקה והייתה התנגדות לנוסח שהפצתי מלכתחילה בתזכיר שהיה יותר רחב מהנוסח שהובא לוועדה. זה כלל את המשטרה, הפרקליטות, שירות הביטחון הכללי וגורמים נוספים והגעתי למסקנה שנכון להתכנס מבחינת האיזונים על הנוסח הזה. הנוסח הזה לא רק נותן לנו את עיגון הכלל בחקיקה אלא השוואה בין כלל הפסלות החל על הודעת הנאשם לעדות של כל עד אחר ולראיה חפצית.

יש גישה האומרת שצריך להיות כלל פסלות מוחלט ולא יחסי- בימ"ש צריך לאזן כשהוא בא להחליט בין האינטרס הציבורי בפסילת הראיה לאינטרס הציבורי בקבלתה. הוא צריך לשקלל עד כמה הייתה חמורה פעולת הרשות שפעלה לא כדין לבין הערך בקבלת הראייה, חומרת העברה ולהגיע למסקנה.  אני חושב שצריך צריך כלל פסלות יחסי. גם בבימ"ש האמריקאי הייתה נסיגה מכלל גורף ובשנים האחרונות מתרחבת המגמה שלא לפסול ראיות שהושגו בניגוד לדין אבל לא בזדון אלא בתום לב. המחקר מראה שבפשעים חמורים בימ"ש אמריקאים מתעלמים מהנושא ולכן מוטב שלא לתת הלכה שלא ניתן לעמוד בה של כלל פסלות מוחלט שאינו מתייחס לטיב ההפרה ולחומרתה. אני סומך על בימ"ש שלנו שהם יבחנו בכל מקרה ומקרה מה נכון. אסור לחסום את שיקול הדעת של בימ"ש ולומר שזו רשימת מכולת שעליו לשקול".

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "הגיע הזמן להתחיל לעשות סדר. אבקש לעשות תיקון בנושא של התעללויות בחסרי ישע. ברוב המקרים אנחנו מגלים מה קרה באמצעות מכשיר הקלטה ויש פס"ד שהפרקליטות מציינת שזה הוגש באמצעות האזנת סתר שאי אפשר לקבלה. זו הדרך היחידה שלנו לעצור התעללויות כאלו ואבקש להחריג מקרים כאלו של הורים מן החוק".

ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה): "יש הרגשה הנושבת ממשרד המשפטים שזכויות חשודים ובפרט בחקירה הוא נושא חשוב ויש הבנה ורצון לתקן המון נזקים שאותה מערכת עשתה לאורך השנים, כשיצרה סיטואציה שאזרחים עומדים חסרי אונים מול מערכת שלמה, שמרגע שהצביעו עליהם, יש סיכוי קלוש שיצליחו לצאת. הצורך בהחזרת האיזון ונתינת יכולת הגנה לאזרח ישראלי שעומד מול מערכת לא פשוטה היא הכרחית. אזרחים נלקחו לחקירה שבה השוטרים השתמשו בשיטות בתחום האפור ואותם אזרחים שאני מכירה אישית כשומרי חוק מגיעים ממש מפוחדים ונעתרים לכל בקשה, בלי לדעת את זכותם. מקרים שונים פורסמו בתקשורת בחודשים האחרונים. זה כלי שנותן יכולת פיקוח על המשטרה. גם בתוך עבודתם של השוטרים שעושים לילות כימים להגנתנו, יש מיעוט ומקרי קיצון ויש להבהיר שזה לא יכול לקרות".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) שיזם אף הוא הצ"ח דומה: "זו הצעה חשובה מאוד. בימ"ש יצר את הכלל עוד הרבה שנים לפני שבית המחוקקים חשב שיש לעגן את זה. אני מתרעם על כך שהצ"ח החוק שלי לא הובאה למליאה על אף תמיכת ועדת השרים לחקיקה".

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "זה מהלך חשוב, אחד החוקים היחידים שעברו פה אחד. התהליך שבו הצ"ח הבשילה הוא טוב למרות משך הזמן. אני מקווה שנכניס כמה דברים במהלך החקיקה כמו שינוי ברירת המחדל כך שבימ"ש יפסול ראיה שהגיע למסקנה שהתקבלה שלא כדין ופוגעת מהותית אלא אם יש חריג המצדיק זאת. אני מסכים שכלל גורף מבטל לפעמים בדיוק את מה שאנחנו רוצים להשיג. אני מעדיף שרשויות החקירה יעמדו בניקיון כפיהם מול בימ"ש ויודו שהיו תקלות ולמרות זאת יבקשו להכיר בראיות. הליך הוגן, הוא עניין חוקתי מהמעלה הראשונה. כשנותנים לשופט ותיק המושקע בהליך וכבר לא יכול לעשות זאת בניקיון הדעת, גם אם יסמן V, לא משנה איזה נוסח שיקולים יישקלו, ההכרעה בסוגיה של קבילות לא צריכה להיעשות ע"י ההרכב הדן בתיק אלא ע"י שופט מיוחד. לא נוכל אף פעם לשלול שיש לו עדיין בראשו את הראיה שנפסלה".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "אנסה לשקלל בדבריי גם את כובעיי לשעבר כשר המשפטים כשר לבט"פ, כמתמחה בפרקליטות וכחוקר מצ"ח. אני מברך על הצ"ח כי מצבם של נאשמים במערכת המשפט הישראלית נחות לאין שיעור, מצבם בכי רע אל מול הכוח הדורסני של רשויות התביעה. אני זוכר נתון של הלשכה לסטטיסטיקה מ-2006 בו שיעור ההרשעות עמד על 99.8%. זה נתון מחריד. כלומר, על כל 1000 כתבי אישום 2 הסתיימו בזיכוי. הפרקליטות תטען שבוררים, אך זה נתון שאמור להטריד כל מי שחושב שבימ"ש אמור לעשות צדק והדבר גורם לכך שילכו להסדרי טיעון גם זכאים. הצ"ח המאזנת בין זכויות הפרט לדורסנות המדינה היא מבורכת. בנוסף, ראוי שכללים ייקבעו בחקיקה ולא בפסיקה. הכללים אמורים לצאת מהבית הזה ולא שבימ"ש יהפכו למחוקקים. אי אפשר להתעלם מהאפשרות שבימ"ש יהפכו את החוק לאות מתה. במשפט הישראלי יש מעבר מקבילות למשקל, כולל משקל אפס למרות שהראיה קבילה. השאלה אם זה יכול בכלל לבוא לשערי בימ"ש או שמה שהושג באופן פסול כלל לא יובא. כמו כן, "הושגה שלא כדין"- מה דינם של חומרים אסורים שנתפסו במסגרת צו חיפוש לנשק?" (השר סער: "לדעתי הראיה הושגה כדין").  "נושא מהותי נוסף הוא האם החוק חל על פס"ד חלוטים".

השר סער: "כל חקיקה שעוסקת בזכויות נאשמים יכולה להיות רלוונטית לגבי כל מי שההליך שלו תלוי ועומד אך לא לגבי מי שהליכיו הסתיימו".

ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה): "אבקש להרחיב על החלק המאזן את האינטרס הציבורי ובפרט בהתייחסות לחומרת העבירה. הפסיקה התעלמה מחומרת העבירה ולהיפך- אמרה שבעבירות החמורות יש להקפיד עוד יותר על הליך הוגן. המדינה מתמודדת עם גל קשה של עבירות קשות, עבירות רצח".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה השיב: "בנוסח הנוכחי יש חסר מסוים. גם בנוסח רזה אפשר לחדד יותר את האינטרס הציבורי. אחת השאלות לפתחה של הוועדה היא האם להשאיר להתפתחויות הפסיקה את הכל או לומר חלק מהדברים בצורה יותר ברורה.

המבחן מורכב משני תנאים מצטברים- שהראיה הושגה שלא כדין ושתפגע בזכות להליך הוגן. הוועדה תצטרך להחליט אם היא מקבלת את גישת הממשלה לכלל יחסי של פסילה ובהנחה שנשארים עם אותה נקודת איזון ונוסח יחסית רזה, עולות שאלות של חידודים האם הוועדה חושבת שהתרגום שהממשלה עשתה לדוקטרינה נכון או שיש לחדדו".

ח"כ גבי לסקי (מרצ): "אני מברכת על הצ"ח חשובה שהיא חלק מההגנה על זכויות נאשמים וחשודים. אני מקווה שיש סיכוי גבוה שלאור זאת החיפושים ייעשו בצורה חוקית ותהיה הקפדה על השגת ראיות חוקית. ההצעה באה להגן על האזרח גם בהיבט הזה. אין די בשיקול דעת והייתה צריכה להיקבע הוראה כללית של פסילת ראיות שלא הושגו כדין. רק כך ניתן להבטיח שזה לא יקרה. כמו כן, יש לוודא שהודעה שנגבתה בעינויים לא תהיה קבילה".

ח"כ בני בגין (תקווה חדשה): "החוק הזה יהיה איתנו עוד שנים רבות ועלינו להסתכל מעבר לפשיעה הנוכחית ויש לייצר חוק מאוזן לפחות לעשר שנים".

לשאלת ח"כ אוחנה האם נכון שמשרד המשפטים לא תמך בהצ"ח הזו בתקופת ניסנקורן, השיבה עו"ד נילי פינקלשטיין ממשרד המשפטים: "לא הייתה עמדה בעד או נגד עצם עיגון הסמכות. זה עניין נכבד וראינו לנכון שהוא יידון לעומק כפי שאכן נעשה בוועדת ארבל. במסגרת הדיונים בוועדת ארבל הייעוץ המשפטי צידד בנוסח של עמדת המיעוט שלו היו שותפים התביעה וגורמי האכיפה. לאחר המלצות ועדת ארבל המשרד גיבש הצ"ח ממשלתית ועלינו לשקול את הערות חברי הוועדה בהנחה שנגיע לעמדה מוסכמת".

עו"ד נעמי גרנות המשנה למנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, שהייתה חברה בוועדת ארבל: "נקודת המוצא הייתה ואמורה להישאר חקר האמת, והפיכת ברירת המחדל כפי שביקש ח"כ רוטמן במידה רבה הופכת את היוצרות ואומרת שברגע שקרתה איזושהי תקלה נפסול ונוותר על חקר האמת. זה מסר לא נכון ומוטעה מבחינתנו. הצעתו השנייה, ליצור שופט צללים נוסף לשופט הרגיל, יכול להיות שבעולם אידאלי לחלוטין היינו יכולים לאפשר זאת. אנחנו רחוקים מאוד מהעולם הזה. מעבר לשאלת העולם האידאלי, יש שאלה מיהו המוטב האידאלי הטוב ביותר לצורך סוגית ההכרעה בתיק ויש הבדל מהותי בין ס' 74 לדיון הנוכחי".

השר סער הוסיף: "השיקול הוא לא רק מה נכון תיאורטית, אלא שמבחינה פרקטית, אם נלך למשפטי זוטא בפני הרכב אחר או שופט אחר זה ללא ספק יאריך מאוד את ההליכים. יש לוודא שלא ניצור תהליכים שבהם הזכויות יגרמו לסרבול ועיכוב הליכים".

ענת הורוביץ, המשנה לסנגורית הציבורית הארצית: "מדובר בהצעה שקשה להפריז בחשיבותה בהגנה על זכויות נאשמים ונחקרים ובהבטחת ההליך המשפטי וטוהרו והרתעת רשויות החקירה מביצוע פעולות לא חוקיות. 15 שנים מאז הלכת יששכרוב, חל שינוי מהותי בניהול חקירות משטרתיות והגנה על זכויות נחקרים. חוק שיעגן את ההלכה, יבצר את אותם ערכים העומדים ביסוד הכלל. מהלך דומה נעשה ב-2007 כשלקחו את הכלל של ההגנה מן הצדק ועיגנו אותו בחוק סד"פ בצורה רזה. כמי שישבה בוועדת נאור, מדובר בסיפור הצלחה המדגיש את החשיבות עיגון נוסח רחב. היינו חברים גם בוועדת ארבל והצטרפנו לדעת הרוב. כל השופטים החברים בוועדה ושני נציגי האקדמיה היו בדעת הרוב, ותמכו בתפיסה שיש לעגן בצורה רחבה את כלל הפסיקה".

סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור אח"מ וטכנולוגיות: "כאשר אנחנו מוציאים אדם שהוא אשם בביצוע עבירה מסוימת לחופשי בגלל זיכוי או פרט טכני כזה או אחר…"

השר סער התפרץ לדבריו: "זה לא פרט טכני. השגת ראיה שלא כדין המשמעות שלה היא פעולה של רשות אכיפת חוק נגד החוק. לא מדובר בעניין טכני, אלא מדובר בעניין מהותי".

סנ"צ בהט: "חשוב לא להפוך את הדין הפלילי מדין של ראיות לדין של נהלים ולהקפיד שהדין הפלילי ימשיך להתקיים לפי ראיות. היום רואים מגמה הולכת ועולה שהרבה מאוד מן ההליכים הפליליים מתמקדים בקיום נהלים, שזה דבר חשוב מאוד, אבל מתעלמים מראיות. לכן חשוב שיהיה איזון של הדברים, בייחוד במצבים שבהם התנהלות בלתי חוקית הביאה לפגיעה בראיות. אנחנו תומכים בחוק הזה ומצד שני, כאשר מדובר במקרים של השגת ראיות שאין להן קשר לחוקיות, חשוב שנקפיד שהם יילקחו בחשבון בעיקר כדי לא לפגוע בקורבנות העבירה. תמכנו בנושא של רשימת השיקולים, על מנת לאזן בין הדברים, וזאת כדי שבימ"ש יראה את התמונה כולה והתוצאה תהיה של עשיית צדק ולא של זכויות נאשמים בלבד, למרות שגם הם חשובים. שמירה על זכויות נאשמים היא חלק מעשיית צדק, אבל במשולש הזה יש גם את הצד של הקורבן שחשוב שלא יינזק מהאירוע הזה".

ח"כ אוחנה: "לא ירווח לאף קורבן אם יורשע אדם חף מפשע".

סנ"צ בהט השיב: "אין לנו ויכוח על זה. צריך לזכור שלכל האירוע הזה של פעולה שלא כדין יש גם צעדים משמעתיים כלפי שוטרים. כך שזה לא רק קבלת או פסילת ראיה ויש לזכור שאי קבלת הראייה גורמת נזק לא רק לשוטר עצמו אלא לעשיית הצדק ולקורבנות".

עו"ד טליה טוני גרידיש מלשכת עוה"ד: "הכלל צריך להיות מאוד ברור. פגיעה מהותית בהליך הוגן צריכה לפסול ראיה. נוסח החוק מאוזן בהקשר הזה".

עו"ד זאב לב מהתנועה למשילות ודמוקרטיה: "אנחנו מברכים על ההצעה שמתחילה להביא יותר לביטוי את זכויות הנאשמים. הצ"ח לא נוגעת לאחד השורשים של מערך התמריצים- שאותו שופט המקבל את הראיה הוא זה שדן בפסילה ומבחינתו עומד בפניו נאשם. השופט חשוף ולכן התמריץ שלו לפסול אותה או לתת לה משקל ראייתי נמוך אינו גבוה. חשוב שהדיון בפסלות ראיות ייעשה במוטב קבוע שיוקצה לעניינים הללו".

עו"ד נחשון שוחט, מלשכת עוה"ד חבר ועדת ארבל: "היו מספר נושאים בקונצנזוס בין חברי הוועדה אך התקיים דיון של מספר חודשים באשר לאיזון – האם לייצר מעין הבניה של רשימת שיקולים או לאפשר את ההתפתחות של הפסיקה כמו עד היום. ביסוד השיקולים עומדים הזכות להליך הוגן, יושרת ההליך המשפטי ותמריץ לקיום ההליך בהתאם לחוק. במחלוקת עמדה השאלה אם יש תרומה משמעותית לרשימת השיקולים והאם היא מובנית. אני אישית מברך על הצעת השר סער וחושב שגובשה לאחר מחשבה ודיון מעמיקים".

הוועדה אישרה פה אחד את מיזוג הצעות החוק הפרטיות להצ"ח החוק הממשלתית, בתמיכת: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים אופיר כץ (הליכוד) סימון דוידסון, ענבר בזק (יש עתיד), בני בגין (תקווה חדשה), גבי לסקי (מרצ).